צען
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: צָעַן.
צֹעַן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צוען |
| הגייה* | tso׳an |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | צ־ע־ן |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | |
- לשון המקרא עיר קדומה במצרים.
- ”...וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם.“ (במדבר יג, פסוק כב)
- ”אַךְ־אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן, חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה; אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה, בֶּן־חֲכָמִים אֲנִי בֶּן־מַלְכֵי־קֶדֶם.“ (ישעיהו יט, פסוק יא)
- ”וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת־פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא.“ (יחזקאל ל, פסוק יד)
- ”אֲשֶׁר־שָׂם בְּמִצְרַיִם אֹתוֹתָיו; וּמוֹפְתָיו בִּשְׂדֵה־צֹעַן.“ (תהלים עח, פסוק מג)