צליפה

צְלִיפָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צליפה
הגייה*	tslifa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	צ־ל־ף
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ צְלִיפוֹת, צְלִיפַת־

צלפים

(2)

1. הלקאה, חבטה.

   • ”היא עצמה פנתה באיזו שאלה לאחד הכובשים ובמקום תשובה קבלה צליפה בשוט שבידו.“ (מגילת יסורין: יומן גיטו ורשה 1 בספטמבר 1939–4 באוגוסט 1942, מאת חיים אהרן קפלן, בפרויקט בן יהודה)

2. פגיעה במטרה הנמצאת במרחק הגדול מ-300 מטר, על ידי כלי ירי מתאים תוך התחשבות בתנאים חיצוניים שמשפיעים על מעוף הקליע.

   • ”רק לפני שנה היתה כאן מלחמה. הנה הבית הזה ההרוס שעל הגבעה,כאן היתה עמדת צליפה ערבית.“ (החשבון והנפש, מאת חנוך ברטוב, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• שם־פעולה של הפועל צלף.

צירופים

• צליפת שוט (1)

נרדפות

• צליף (1)
• הצלפה

תרגום משמעות 1

• אנגלית: whipping‏‏‏‏
• ערבית: جَلْدَة‏‏‏‏

תרגום משמעות 2

• אנגלית: snipe‏‏‏‏

ראו גם

• ירי
• צלף

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צליפה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צליפה