צלין

צַלְיָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צליין
הגייה*	tzalyan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ל־ה ב
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות	נ׳ צַלְיָנִית, ר׳ צַלְיָנִים, נ"ר צַלְיָנִיּוֹת

צליינים נוצרים בירושלים

1. לשון חז"ל מי שעוסק הרבה בתפילה.

   • ”ת"ר בתולה צליינית ואלמנה שובבית וקטן שלא כלו לו חדשיו הרי אלו מבלי עולם.“ (בבלי, מסכת סוטה – דף כב, עמוד א)

2. עברית חדשה מי שעולה לרגל למקומות הקדושים ובפעילות דתית. עפ"ר שאינו יהודי.

   • ”בתי קברות עזובים מכבר, ערים עתיקות מתמוטטות קמעה-קמעה אל חורבנן, אלו הם מעציבים למדי: ואולם, כמו כל דבר שהיה קשור פעם באנושות, עדיין יש בהם כדי לעורר בנו הרהורי אהדה, כל כמה שיהיו עצובים. לפיכך אפילו ים-המלח, יחד עם שאר רגשות שהוא משרה לעתים, אינו כושל מגעת ברגשות פחות נטולי-נועם שבנפש הצליין.“ (איי הכשפים, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הצליין אמנם רואה ומתרשם. אבל באין עמו רגשת-הלב לא יועילו לו אתרים היסטוריים ומקודשים. וידוע שצליינים שבדמיון, שלא עלו ברגל לארץ-הקודש היטיבו לתאר את הארץ מן הצליינים שטילטלו עצמם והגיעו ועברו על פני ארץ-הקודש לאורכה ולרוחבה.“ (הספרות והמלחמה, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מן הפועל מארמית: צִלָּה – התפלל. תפילה בארמית: ܨܠܘܬܐ (צלותא) ובערבית: صَلَاة (צַלַאה).

פרשנים מפרשים

• רש"י על סוטה כב א: ציילנית – בעלת תפלה.

נגזרות

• צליינות

מילים נרדפות

• עולה רגל

תרגום

• אנגלית: pilgrim‏‏‏‏ (2)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צליין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צליינים