צמת

צֹמֶת

מְקוֹם מִפְגָּשׁ שֶׁל מִסְפַּר דְּבָרִים.
- "צומת הגידין, הן בבהמה ובחיה למעלה מן העקב..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק י"ב)
- " בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה פסולה וכן שניטל צומת הגידין נשבר העצם אם רוב הבשר קיים שחיטתו מטהרתו ואם לאו אין שחיטתו מטהרתו" (תלמוד בבלי, סדר קודשים, מסכת חולין, דף ע"ו, א')
- אחי ואני קבענו להיפגש בצומת דרכים ומשם להמשיך הביתה.
[תורת הגרפים] קודקוד בגרף.
[מחשבים] רכיב במערכת מחשבים המעביר נתונים.

מן לשון חז"ל, תמיד בצירוף עם "גידים". בעברית החדשה הסתעפה המשמעות ונשאלה לתחומים אחרים.

↑ האות ת' שורשית ואינה מסמלת צורה נקבית. בלשון הדיבור ובלשון חז"ל לעתים מופיעה מילה זו כנקבה.

לשון המקרא עינוי, סבל, מצוקה
- ”צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, וַיַּדּוּ-אֶבֶן בִּי“ (איכה ג, פסוק נג)
- ”צִמְּתַתְנִי קִנְאָתִי כִּי שָׁכְחוּ דְבָרֶיךָ צָרָי.“ (תהלים קיט, פסוק קלט)
- ”עָלַי, עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ; בִּעוּתֶיךָ, צִמְּתוּתֻנִי“ (תהלים פח, פסוק יז)
- ”מלושני (מְלָשְׁנִ) בַסֵּתֶר, רֵעֵהוּ - אוֹתוֹ אַצְמִית“ (תהלים קא, פסוק ה)
לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): כליה, לצמיתות
- "שרו פגרים מיתים. שועפים וצומתים . תועים מעוותים. תילוי קול משיתים" / הפייטן שמעון הכהן בר מגס / קרובות לשבתות השנה לספר שמות.