צום

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צוֹם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צום
הגייה* tsom
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ו־ם
דרך תצורה משקל קוֹל
נטיות ר' צוֹמוֹת; צוֹם־, ר' צוֹמוֹת־
  1. הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה (או מאחת מהן).

גיזרון[עריכה]

  1. בשפות אחרות קיימות מילים דומות (צוּם הארמית, ẓm האוגריתית, صَوْم הערבית ועוד). חלק ממילים אלו הגיעו מן הארמית, אך לא ידוע מה מקור המילה העברית צוֹם.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "בָּאתִי בְיוֹם צוֹם בֵּית אֱנוֹש צַר עַיִן / וָאֶשְאֲלָה לִלְחוֹם וְלֶחֶם אָין" (באתי ביום צום, מאת אברהם בן עזרא)
  • "קָרָאתִי לִדְמָעוֹת, קִדַּשְׁתִּי יוֹם צוֹם" (אגרת קטנה, מאת חיים נחמן ביאליק)
  • "לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת" (ישן, אל תרדם, מאת [[W:רבי יהודה הלוי|]])
  • "וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר קִרְאוּ צוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אֶת נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם" (מלכים א׳ כא, פסוק ט).
  • "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן ליהוה" (ישעיהו נח, פסוק ה).
  • "בזמן שיש שלום – יהיו לששון ולשמחה, אין שלום – צום" (בבלי, מסכת ראש השנהדף יח, עמוד ב).
  • "צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שנשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל" (ירושלמי, מסכת תעניתפרק ד, הלכה ה).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צום


השורש צום

השורש צ־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ו־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָם צָם יָצוּם צוּם לָצוּם
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל