פתע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פֶּתַע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פתע
הגייה* peta
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
שורש פ־ת־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. בְּצוּרָה מַפְתִּיעָה, שֶׁלֹּא חָזוּהָ מֵרֹאשׁ.
    • "כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה וּמַבָּטְךָ הַחוּם מֵגֵן עָלַי/ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ נוֹגְעוֹת/ פֶּתַע/ כָּנָף אֶל כָּנָף" "כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה", זלדה
    • ”הֲלוֹא פֶתַע יָקוּמוּ נֹשְׁכֶיךָ, וְיִקְצוּ מְזַעְזְעֶיךָ; וְהָיִיתָ לִמְשִׁסּוֹת לָמוֹ“ (חבקוק ב, פסוק ז)
    • ”אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה-עֹרֶף פֶּתַע יִשָּׁבֵר, וְאֵין מַרְפֵּא“ (משלי כט, פסוק א)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש פתע

השורש פ־ת־ע הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ת־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
נִפְעַל נִפְתַּע נִפְתָּע יִפָּתַע הִפָּתֵעַ לְהִפָּתֵעַ
הִפְעִיל הִפְתִּיעַ מַפְתִּיעַ יַפְתִּיעַ הַפְתַּע לְהַפְתִּיעַ
הֻפְעַל הֻפְתַּע מֻפְתָּע יֻפְתַּע -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּע מִתְפַּתֵּעַ יִתְפַּתַּע הִתְפַּתֵּעַ לְהִתְפַּתֵּעַ

הערות[עריכה]

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]