רטפש
מראה
רֻטֲפַשׁ
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | רוטפש |
שורש וגזרה | ר־ט־פ־ש |
בניין | פֻּעַל |
- לשון המקרא [מליצה] נעשה שמן ועב בשר.
- ”רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר; יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו.“ (איוב לג, פסוק כה)
- ”יועץ הממשלה בפועל פיודורוב עדיין היה גבר בגוברין, ובבואו לוורשה עוד היה רוטפש ורענן, וזה כבר היה מזומן לעלמא דאתא.“ ("הצפירה" וה"מבקרים מטעם", מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
- "וְשָׁם בְּתוֹך הָאֲסַפְסוּף טַבָּח אֶחָד בָּרִיא וּמְרֻטֲפָשׁ, כְּפַר נַגָּח לְמַרְאֶה, כְּבַד-פֶּדֶר, חָזָק מְפָרֶקֶת וְנָחוּשׁ מֵצַח כֻּלּוֹ מוּצָק אֶחָד עֶשֶׁת חָלָב" (אהוד בן עזר, "בין חולות וכחול שמים")
- לשון ימי הביניים נרקב, נמק.
- ”גבר אשר בצירוע רוטפש בשרו / מת הוא בחייו ונפשו אנוסה בבשרו.“ (קדושתא לשבת בראשית, מאת יניי, באתר מאגרים)
- ”היכל רוטפש בצחנת חרמים / רפשו ידלה עד צית מרומים.“ (קרובה לי"ז בתמוז, מאת יודן הכהן ברבי מסתיא, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- מילה יחידאית במקרא. שני המשמעויות נובעות מפרשנות של הפסוק: לפי פירוש (1) הכוונה ששב בשרו למה שהיה שמן ובריא בימי נעוריו, ולפי פירוש (2) הכוונה שהבשר שנרקב בימי נעוריו ישוב להיות בריא.
- יש הרואים בה הלחם של "רֻטַּב" + "טָפַשׁ", כלומר נעשה רטוב (רענן, דשן) ושמן.[1] יש שהסתמכו בהבנה זו על הניקוד הייחודי (ט' בחטף וללא דגש, ופ' בפתח) שכוונת הניקוד לצרף שני בניינים - בנין קל ובנין פועל.[2] אחרים גזרו עפ"י "רטב" בחילופי אותיות פ'-ב' בתוספת ש'. ויש שהציעו שהר' נוספה בטעות ע"י כפילת האות האחרונה בתיבת 'כפר' מהפסוק הקודם, והנוסח המקורי היה למעשה 'טָפַשׁ' או 'יִטְפַשׁ' (עתיד בהקבלה לצלע השניה של הפסוק).[3]
- דומה לאכדית בהגיית רִטפַּשֻ: (ritpāšu) - רחב מאד.
- ר' נתן מרומי הקביל (ע"י סיכול עיצורים) למילה הארמית "טרפש" שהוראתה "שומן דק" (בד"כ הכוונה לשומן המכסה איברים פנימיים).[4]
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: rot (2)
ראו גם
[עריכה]סמוכין
[עריכה]- ↑ כך פירשו ר' משה קמחי, רמב"ן, רלב"ג ועוד. באופן דומה פירש רבנו תם: "רט ופש, סגר ושמן בשרו... 'רט' כמו ירט (במדבר כב, לב)".
- ↑ ע' חכם, דעת מקרא איוב, הערה 40.
- ↑ מתוך: עולם התנ"ך - איוב, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1993-1996, עמ' 182.
- ↑ הערוך, 'טרפש'. וכן נקט קליין.