פריגטה
מראה
פְרִיגָטָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פריגטה |
| הגייה* | frigata |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | ר׳ פְרִיגָטוֹת; פְרִיגָטַת־, ר׳ פְרִיגָטוֹת־ |


- עברית חדשה (ימאות) בתקופת המפרשים: אונית מלחמה מלאת־מעטה, קלת־חימוש ומהירה. שימשה לסיור מודיעיני, להעברה מהירה של ידיעות ולשיטור, ולא נטלה חלק בקרבות ימיים כחלק ממערך הקרב הטורי. בתקופת הקיטור: אוניית משוטה ואחר כך אוניית מדחף, יורשתה של פריגטת המפרשים.
- ”הפריגטה נועדה לתפקידים מרובים: סיור, הסגר, שיבוש דרכי הסחר, ליווי שיירות, פעולות עונשין על־ידי הפגזת חופים ואף "להצגת הדגל" – להפגנת נוכחות.“ (משוטים ומפרשים, מאת מאיר שָׂשׂ, בפרויקט בן יהודה)
- "והנה! סָמוּךְ מתחת, בצד־החסי שלנו, מרחק לא יותר מארבעים אמות־ים, היה ראשתן ענק מתפלש במים כגופה המהוּפך של פריגאטה [...]." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
- ”למעשה לא היה לאיחוד הדרומי כל צי ראוי לשם; על כן נאלץ הוא לנקוט שיטות חדשות במלחמתו. את פריגטת הקיטור “מרימק” (Merrimack) הפכו לאניה משוריינת.“ (המערכה על הימים - תולדות העוצמה הימית, מאת מאיר שָׂשׂ, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה (ימאות) אוניית מלחמה בינונית בת־ימינו, חמושה בטילים ובתותחים, לליווי ולהגנת כלי שיט אחרים (מלחמתיים ומסחריים) וללוחמה נגד צוללות.
- ”העתונות הצרפתית מציינת, כי הפריגטה הישראלית עושה רושם נאה, וביקור הנימוסין חשוב מאוד [...].“ ("דבר", 18 בינואר 1953, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מאיטלקית: fregata וממנה לאנגלית ולשאר שפות אירופה.
צירופים
[עריכה]- פְרִיגַטַת מִפְרָשִׂים
- פְרִיגָטַת קִיטוֹר