”רק מעמד הפועלים המתנגד לכל הפליה ופריבילגיה, השולל כל ניגוד וקיפוח מעמדי – ימצא בקרבו את הפתוס, העוז והנאמנות למדיניות של כלל-ישראל.“ (תפקידינו בשעה זו, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
”אולם האיש טוען דוקא, שהוא ציוני, ציוני-לאומי. יתר על כן, הוא לאומי, שהלאומיות העברית היא פריבילגיה רק לו, או יותר נכון: שמונפוליה לו על הלאומיות העברית, ומרגלא בפומיה: "אתכם אני יודע, אה, יודע היטב! מה אתם רוצים? פתחו חנויות ואל תתאמרו ללאומיים!".“ (מתוך הפנקס (עברית או ז'ארגון), מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
”בה בשעה שמספר בעלי-המלאכה בישראל רב מיום ליום ויעלה עד כדי 40 אחוז ביחס לבעלי עסקים אחרים – היו בתי-הלמוד למלאכה ריקים, ורק בעזרת פריבילגיות יוצאות מן הכלל היה עולה למשוך מספר תלמידים לשם, והתלמידים הגומרים האלה אף הם לא יכלו על פי רוב לעמוד בהתחרות עם בעלי-המלאכה הפשוטים.“ (מענייניה של אסיפת המורים, מאת אליעזר שיין, בפרויקט בן יהודה)