פקר
פָּקַר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | פ־ק־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל עזב את מצוות הדת. התנהג בחופשיות.
- ”לעולם יהא אדם זהיא בתשובותיו שמתוך תשובה שהשיבו אהרן למשה פקרו המערערים“ (בבלי, מסכת מגילה – דף כה, עמוד ב)
- ”מלמד שפקרה עצמה, וכיון שפקרה עצמה לו פגמה הכתוב“ (ירושלמי, מסכת סנהדרין – דף כ, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- הפועל נפוץ בארמית משורש פ־ק־ר
- ערבית קרוב ל-פֲקַרַא فَقِير בהוראת עני, רש (זה שהופקר) [דרושה הבהרה] .
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: lawless