פנכה

פִּנְכָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פִּנְכָּה
הגייה*	pinka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	פנכת, פְּּנָכוֹת, פִּּנְכוֹת

1. לשון חז"ל צלחת או קערה.

   • ”פינכא דארזא והדין. פינכא דגרסין מסייע לאבא“ (ירושלמי, מסכת שבת – פרק ג, הלכה ד)
   • שמה לפניהם שתי פנכות מרק ולחם נקי
   • לחתך מאותה אמצת בשר שבתוך הפנכה נתחים-נתחים
   • הים שקט, דומה לפנכה של ענקים עשויה עופרת

גיזרון

• מיוונית: (πίναξ‏‏‏‏ pinax) - לוח או מגש. משם התגלגלה לארמית וסורית בצורת פינכא: (ܦܝܢܟܐ) בהוראת קערה. המילה התגלגלה גם לערבית בצורת: فِنْجَان (פִנְגָ'אן) - ספל. מאותה המילה נגזרה גם המילה פנקס.

צירופים

• מלחך פנכה

נגזרות

• פָּנַךְ

מידע נוסף

• בכל מקום בחז"ל הפינכה מתפרשת צלחת או קערה. במקום אחד פירש רש"י כף(תענית כד ע"ב)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צלחת

• מילים לשולחן החג, באתר האקדמיה ללשון העברית, 15 בספטמבר 2011