פדר

פֶּדֶר

לשון המקרא חֵלֵב [הלכה] חלקי שומן שמופרדים מן בשר הקרבן ונקטרים על המזבח. ובעיקר זה פרוס על הכרס ונהוג לפורסו על הבשר לנוי.
- ”וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־פִּדְרוֹ וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל־הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ.“ (ויקרא א, פסוק יב)
- ”הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָּדֵי הַמִּזְבֵּחַ.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ב, משנה א)
- ”נָטַל אֶת הַפֶּדֶר וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָן; נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָהֶם לְהָדִיחָן.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק ד, משנה ב)