מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עירגון |
| הגייה* | ׳eragon |
| חלק דיבר | שם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ר־ג |
| דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
| נטיות | ר׳ עֶרגוֹנוֹת; עֶרגוֹן־, ר׳ עֶרְגוֹנוֹת־ |
- עברית חדשה [מליצה] תחושה של כמיהה, כיסופים, געגועים אל משהו שאינו בטווח השגה.
- בימים עברו, עת חי בנכר, היו ימים אלה של חגי תשרי מעירים בו עירגון אל ארץ ישראל.
- "זרעי קיץ נישאים ברוח, / מעירים זכרונות, מעוררים ערגונות / - זרעי קיץ באים בנחיריים / ורומזים איזה קיץ הולך להיות" (זרעי קיץ, מאת מאיר אריאל)
- צורה חדשה וגבוהה יחסית שהשימוש בה נדיר.
| השורש ערג |
|---|
|
השורש ע־ר־ג הוא שורש מגזרת השלמים.
| ע־ר־ג |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
עָרַג |
עוֹרֵג |
יַעֲרֹג |
עֲרֹג |
לַעֲרֹג |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
הֶעֱרִיג |
מַעֲרִיג |
יַעֲרִיג |
הַעֲרֵג |
לְהַעֲרִיג |
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְעָרֵג |
מִתְעָרֵג |
יִתְעָרֵג |
הִתְעָרֵג |
הִתְעָרֵג |
|
|
