ערגה

עֶרְגָה

עברית חדשה רצון חזק. געגועים עזים. התרפקות על זכרון דבר נעים והתאוות אליו במחשבה.
- אולם ההתעלות אל ה', שכל לבנו דופק בערגה אליו, אל תהא רק פנימית גרידא. אם זו התעלות יהודית לאמיתה רש"ר הירש ויקרא פרק טז
- ”נפשה יצאה אליו, לתנועותיו, לקולו, וכולה ערגה לזרועותיו האמיצות, אשר בוששו לחבקה ולאמצה אל לבו. היא נכספה לו וחיכתה.“ (בסנוורים, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)

מחידושי חיים נחמן ביאליק. מהפועל המקראי ערג (לפי הפירוש המסורתי הפועל עָרַג משמעו השמעת קריאת האייל) ומהשימוש בערג בתהלים (פרק מ"ב, ב') כמשל.

השורש ע־ר־ג הוא שורש מגזרת השלמים.