עפין
מראה
עַפְיָן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עפיין |
| הגייה* | ׳afyan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־פ־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
| נטיות | |

- דג ממשפחה שבסדרת הסרדינאים. הוא קטן ומוארך. ומשמש למאכל אדם, ע"פ רוב בצורתו המשומרת.
- ”ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת: תנו רבנן אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית והעפיאן הרי זה מותר.“ (בבלי, מסכת חולין – דף סו, עמוד א)
- ”בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל-מַטְעַמִּים, / דְּגֵי נְהָרוֹת וּדְגַת יַמִּים, / צֶאֱצָאֵי קִישׁוֹן וּפִישׁוֹן וְאוֹקְיָנוֹס: / פַּלְמוּדָה וָעֳפִיאָן וְאוֹקָנוֹס, / שְׁפַרְנוּן וּקְבַרְנוּן וּצְלֹפַח, – / אֹרֶךְ כָּל-דָּג אַמָּתַיִם וָטֹפַח.“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: anchovy