מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עפיין
|
הגייה* |
׳afyan
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ע־פ־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָן
|
נטיות |
|
עפיין מבושל
- דג ממשפחה שבסדרת הסרדינאים. הוא קטן ומוארך. ומשמש למאכל אדם, ע"פ רוב בצורתו המשומרת.
- ”ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת: תנו רבנן אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית והעפיאן הרי זה מותר.“ (בבלי, מסכת חולין – דף סו, עמוד א)
- ”בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל-מַטְעַמִּים, / דְּגֵי נְהָרוֹת וּדְגַת יַמִּים, / צֶאֱצָאֵי קִישׁוֹן וּפִישׁוֹן וְאוֹקְיָנוֹס: / פַּלְמוּדָה וָעֳפִיאָן וְאוֹקָנוֹס, / שְׁפַרְנוּן וּקְבַרְנוּן וּצְלֹפַח, – / אֹרֶךְ כָּל-דָּג אַמָּתַיִם וָטֹפַח.“ (אַלּוּף בַּצְלוּת וְאַלּוּף שׁוּם, מאת ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- לשון חז"ל מיוונית: aphúē) ἀφύη) – דגיג; מתחילית -a-) ᾰ̓) לשלילה, ובסיס phúō) φύω) – אֶגְדַּל
|
|
![ויקישיתוף](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png) תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפין |