ענת

עֲנָת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ענת
הגייה*	anat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות

צלמיות האלה ענת

1. לשון המקרא שם פרטי או שם מקום.

   • ”בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת, בִּימֵי יָעֵל; חָדְלוּ אֳרָחוֹת, וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת.“ (שופטים ה, פסוק ו)

2. אלת המלחמה הכנענית

   • ימינו ענת תאחז, שמאלו תאחז עשתרת (השירה האוגריתית, עלילות בעל וענת, לוח UT 137 שורה 40. במקור: "[ימנה ענ] תאֻחֿד שמאַלה תאֻחֿד עתֿתרת")
   • יִמָּלא לבה בשמחה, כי ביד ענת תושיה (השירה האוגריתית, עלילות בעל וענת, לוח UT ʽnt II שורה 25–27. במקור: "ימלאֻ לבה בשמחֿת כבד ענת תשית")

גיזרון

• האלה ענת מוכרת מאוגריתית: 𐎓𐎐𐎚 (ענת) ומפיניקית: 𐤏𐤍𐤕 (ענת), ואף באמורית (בתעתיק אכדי): ḫa-na-at, שחזור: ʿanat‏ (וביחסות: בתעתיק אכדי a-na-ti, משוחזר לאמורית כ־ʿanati; בתעתיק אכדי ḫa-na-ta ו־a-na-ta, משוחזר לאמורית כ־ʿanata).
• במקדש של היישוב היהודי ביב עבדו אלוהויות בשמות ענתביתאל וענתיהו.
• ייתכן ששמה נרמז בדברי הושע: ”אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים, אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּו, אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא“ (הושע יד, פסוק ט) – חוקרי מקרא רבים סברו שהפסוק מתייחס לשמות האלות ענת ואשרה.
• זכר לאלה ענת נמצא במקרא בשמות המקומות בית ענת, בית ענות וענתות.
• מופע מקראי נוסף של התיבה "ענת" הוא בשם "שמגר בן ענת". הועלו כמה הצעות לפרש צירוף זה: ייתכן ש"ענת" היה שמו של אביו (או אמו) של שמגר, או ש"בן ענת" משמעו איש שהגיע מהיישוב בית־ענת, או ש"ענת" הוא צורה עברית לשם השבט האמורי המוכר Ḫana (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית), וייתכן אף ש"בן־ענת" הוא תואר שהוענק לשמגר לאחר נצחונו על הפלשתים. השם "בן־ענת" מוכר כשם פרטי כנעני מכתובות אוגריתיות מצריות.

נגזרות

• ענתות

תרגום

• אנגלית: Anath‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ענת

• מעיין עינת וענת, באתר האקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2019