עניות
עֲנִיּוּת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עניות |
| הגייה* | aniyut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־נ־י/ה ב |
| דרך תצורה | משקל קְטִילוּת עני + ־וּת |
| נטיות | עֲנִיֻּיּוֹת, עֲנִיּוּתוֹ, עֲנִיּוּת- |
- לשון חז"ל עֹנִי; פַּרְנָסָה דַּלָּה וּמִעוּט רְכוּשׁ.
- ”שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה יד)
- ”בְּאוֹתָה שָׁעָה בָּכַה רַבִּי יִשְׁמָעאֵל וְאָמַר, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל נָאוֹת הֵן אֶלָא שֶׁהָעֲנִיוּת מְנַוָולְתָן.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ט, משנה י)
- ”הכל יודעים, שגדולה ואיומה היא העניות, השוררת בקרב היהודים, ביחוד בארצות, ששם הם יושבים צפופים“ (עֲשִׁירֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
- דַּלּוּת.
- ”מי שיודע מצבה של ספרותנו לַאֲמִתּוֹ, את העניות הרוחנית של רוב סופריה ואת העניות החמרית של רוב קוראיה, אי אפשר שלא יתקפהו רגש של בושה ועצבון עמוק“ (הצעות ספרותיות, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
- חֶרְפָּה וְקָלוֹן.
- ”הסופר המצוין הזה דרך אחת לו בכל ספוריו: הוא מעמיק לרדת עד תהום העניות והשפלות של בני עמו בארץ מולדתו, ושם מבקש ומוצא קוי-אור המשיבים את הנפש“ (אמת מרה, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
- צְנִיעוּת; מִעוּט בְּעֵרֶךְ הָעַצְמִי.
- ”עניתי מה שעניתי לפי עניות דעתי, ומה שאמרתי אמרתי בהכנעה ובדרך ארץ כמנהגי כלפי חכמים, שאני מתבטל מפניהם“ (הנר, מאת שלמה שפאן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- המילה נוצרה מהמילה המקראית עָנִי, בסיומת ־וּת, המשמש למושגים מופשטים.