דבה
(הופנה מהדף דיבה)
לערך העוסק בכינוי גנאי לאדם טיפש; ראו דבע.
דִּבָּה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דיבה |
הגייה* | diba |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ד־ב־ב |
דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
נטיות | ר׳ דִּבּוֹת; דִּבֵּת־, ר׳ דִּבּוֹת־ |
- דבר גנאי בלתי מבוסס.
- ”אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן־שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן [...] וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם.“ (בראשית לז, פסוק ב)
- ”וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת־הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יהוה.“ (במדבר יד, פסוק לז)
- ”כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים, מָגוֹר מִסָּבִיב; בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי, לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ.“ (תהלים לא, פסוק יד)
- ”פֶּן־יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ; וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב.“ (משלי כה, פסוק י)
גיזרון[עריכה]
- לשון דיבור, לרוב לרעה ולגנאי (ראה מפרשים על הפסוק של בראשית שם, כדוגמת רש"י ריב"ש א"ע והרמב"ן).
- מאכדית: dibbu – שמועה.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
דֻּבָּה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דובה |
הגייה* | (1) duba (2) duba |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ד־ב־ב |
דרך תצורה | משקל קֻטְלָה נקבה מן דֹב |
נטיות | ר׳ דֻּבּוֹת; |
- נקבת הדוב.
- בגן החיות ראינו דובים ודובות.
- [סלנג, כינוי גנאי] אישה בעלת עודף משקל, מסורבלת.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
1
- אנגלית: she-bear
2
- אנגלית: fat woman
מידע נוסף[עריכה]
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ שתיים דובים שגיאה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 13 באוגוסט 2013
דֶּבָּה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דבה |
הגייה* | deba |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- [סלנג, כינוי גנאי] אישה בעלת עודף משקל, מסורבלת.
- הלכתי לבליינד דייט עם אחת, שאמרה שהיא "אתלטית" ופתאום אני רואה דבה.
גיזרון[עריכה]
- ככל הנראה וריאציה של "דובה" לעיל במשמעות זהה, אך בהגייה מלעילית. ייתכן שההגייה באה מערבית: دَابَّة (דַאבָּה) – בהמה. המילה נמצאת בשימוש משנות השמונים לפחות.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: fat woman