עוקה

עוּקָה

לשון חז"ל גומה, בור רדוד בקרקע לניקוז או לאיסוף מים; גומה ברצפת בית בד, אליה נאסף השמן.
- "חצר שהיא פחותה מארבע אמות, אין שופכין בתוכה מים בשבת, אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה [...]." (משנה עירובין ח ט)
- "השמן, משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומבין הממל ומבין הפצים, ונותן לחמיטה ולתמחוי." (משנה מעשרות א)
עברית חדשה בהשאלה מן (1): שקע קטן בתחתית מכל, בו נמצא קצה צינור היניקה של המשאבה; "בור" בתחתית כלי שיט, אליו נאספים מי השיפוליים ומשם הם נשאבים.
- "סיימתי שם בירכתיים, אדוני", קרא מר קרייטון – "אין מים בַּעוּקָה, אדוני", הודיע בפעם האחרונה הנגר, ומוט המדידה בידו. (ג'וזף קונרד, הכושי איש "נרקיס", פרק 5)

צורת משנה של עוּגָה בלשון חז"ל - מעגל, גומה.
האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הידרוליקה (תשי"א), 1951; מילון למונחי הידרוליקה (תשכ"ג), 1963; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970, מילון למונחי כימיה (תשמ"ט), 1989.

פירוש הרמב"ם על עירובין ח ט: אסור לשפוך המים באותה חצר עד שיעשה עוקה והיא חפירה יתקבצו שם המים מחזקת סאתים מתחת החור שיהיה באותה החפירה שהמים יוצאין ממנו.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא על עירובין ח ט: עוקה – גומא.
פירוש רבי עובדיה מברטנורא על מעשרות א: לעוקה – גומא שלפני בית הבד שהשמן יורד לתוכה.

אנגלית:
1. pit‏, cavity‏‏‏‏
2. sump‏‏‏‏ (במכלי שמן וכדומה); well‏, bilge well‏‏‏‏ (בתחתית ספינה)