מפרכה ועוקה בבית בד עתיקעוקה למי שיפוליים באונייה, מבט מלמעלה
לשון חז"לגומה, בור רדוד בקרקע לניקוז או לאיסוף מים; גומה ברצפת בית בד, אליה נאסף השמן.
"חצר שהיא פחותה מארבע אמות, אין שופכין בתוכה מים בשבת, אלא אם כן עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה [...]." (משנה עירובין ח ט)
"השמן, משירד לעוקה. אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומבין הממל ומבין הפצים, ונותן לחמיטה ולתמחוי." (משנה מעשרות א)
עברית חדשה בהשאלה מן (1): שקע קטן בתחתית מכל, בו נמצא קצה צינור היניקה של המשאבה; "בור" בתחתית כלי שיט, אליו נאספים מי השיפוליים ומשם הם נשאבים.
"סיימתי שם בירכתיים, אדוני", קרא מר קרייטון – "אין מים בַּעוּקָה, אדוני", הודיע בפעם האחרונה הנגר, ומוט המדידה בידו. (ג'וזף קונרד, הכושי איש "נרקיס", פרק 5)
פירוש הרמב"ם על עירובין ח ט: אסור לשפוך המים באותה חצר עד שיעשה עוקה והיא חפירה יתקבצו שם המים מחזקת סאתים מתחת החור שיהיה באותה החפירה שהמים יוצאין ממנו.
