נשך (שורש)

השורש נ־ש־ך הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נ־ש־ך	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	נָשַׁךְ	נוֹשֵׁךְ, נָשׁוּךְ	יִשֹּׁךְ או יִשַּׁךְ או יִנְשֹׁךְ או יִנְשַׁךְ	נְשַׁךְ או שַׁךְ	לִשֹּׁךְ או לִנְשֹׁךְ
נִפְעַל	נִשַּׁךְ	נִשָּׁךְ	יִנָּשֵׁךְ	הִנָּשֵׁךְ	לְהִנָּשֵׁךְ
הִפְעִיל	הִשִּׁיךְ	מַשִּׁיךְ	יַשִּׁיךְ	הַשֵּׁךְ	לְהַשִּׁיךְ
הֻפְעַל				-אין-	-אין-
פִּעֵל	נִשֵּׁךְ	מְנַשֵּׁךְ	יְנַשֵּׁךְ	נַשֵּׁךְ	לְנַשֵּׁךְ
פֻּעַל	נֻשַּׁךְ	מְנֻשָּׁךְ	יְנֻשַּׁךְ	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל

בהפסק של בניין קל בזמן העתיד עה"פ מנוקדת בקמץ, למשל; ”לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ“ (דברים כג, פסוק כ)