נעמית

נַעֲמִית[עריכה]

לשון חז"ל עוף גדול הנזכר בספרות חז"ל ומזוהה עם היען.
- ”תני רבי ישמעאל: 'ואת בת היענה' (ויקרא יא, טז) - זו ביצת הנעמית“ (ירושלמי, מסכת שבת – פרק א, הלכה ד)
- ”רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מטלטלין שברי זכוכית, מפני שהוא מאכל לנעמיות“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכח, עמוד א) רש"י מפרש: נעמיות - בנות היענה.
- ”אמר רבי אבין לשם מקומו הוא נקרא זהב מאופז זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזתים וטחים אותו בצק ומאכילין אותן לנעמיות והן מסננות אותן “ (ירושלמי, מסכת יומא – פרק ד, הלכה ד)

בהתאם לזיהוי של חז"ל, העוף המקראי הטמא ”בַּת הַיַּעֲנָה“ (ויקרא יא, פסוק טז) מתורגם בתרגומים הארמיים: "בַּת נַעָמִיתָא", ובתרגום הסורי: ܢܥܡ̈ܐ (נעמא), ובתרגום רס"ג לערבית: نَعَامَة (נעאמה).

ערך בוויקיפדיה: יען

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יען