נמבזה
מראה
נְמִבְזֶה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נמיבזה |
הגייה* | nemivze |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | מ־ב־ז־י/ה |
דרך תצורה | משקל נִקְטָל |
נטיות | נ׳ נְמִבְזָה, ר׳ נְמִבְזִים, ר"נ נְמִבְזוֹת |
- לשון המקרא [ספרותי] נִבְזֶה.
- ”וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ.“ (שמואל א׳ טו, פסוק ט)
- ”נמבזים בין בני שפחה / משובה היא ונצחה.“ (דרור תקרא ולא תחשה, מאת דוד הכהן בן באבשאד, באתר מאגרים)
גיזרון
[עריכה]- מילה יחידאית.
- מדובר בצורה מורחבת של המילה נִבְזֶה. א"ש יהודה כתב שזו תופעה ספרותית שלעתים "יוסיפו אות אחת הקרובה במבטאה למלה שלאחריה", וכאן המ' נוספה לדמות את תחילת המילה למילה "נמס" שאחריה בכדי "להנעים את צלצול שתי המלות האלה".[1] לדעת מפרשים אחרים הצורה מורכבת משני בניינים: נפעל והופעל, והוראת המילה היא: נעשית נבזה.[2] יש המציינים כדוגמא נוספת לצורה זו את המילה ”הַמִּבְדָּלוֹת“ (יהושע טז, פסוק ט).
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ א"ש יהודה, פרורים לשפת ציון, באתר פרויקט בן-יהודה.
- ↑ מיוחס לר"י קרא; הואיל משה; דעת מקרא.