נומי
לערך העוסק בנוּמִי, פועל בציווי; ראו צורת העבר, נם.
נוֹמֵי
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נומי |
| הגייה* | nomei |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ נוֹמִין |
- לשון חז"ל פצע מוגלתי.
- ”אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך, ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא, ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ל, עמוד ב)
- ”מעשה ביוסי בן פכסס שעלת על רגלו נומי ונכנס הרופא לחותכה“ (ירושלמי, מסכת נזיר – פרק ז, הלכה א)
גיזרון
[עריכה]- מלטינית: nomae - פצע מזוהם, במקור מיוונית: nomē) νομή) – מרעה, פריחה.
- המילה קיימת גם בסורית: ܢܘܿܡܹܐ (נוֹמֵא).