נדב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָדַב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נדב
שורש וגזרה נ־ד־ב
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא היה בו רצון טוב לתת, חש צורך לתרום.
    • ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.“ (שמות כה, פסוק ב)
    • ”וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת יהוה...“ (שמות לה, פסוק כא)

גיזרון[עריכה]

הפועל במקרא רק בנסמך ללב וכדומה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

נִדֵּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נידב
שורש וגזרה נ־ד־ב
בניין פִּעֵל
  1. נתן בחפץ ליבו שלא בחיוב
    • אם מנדבין דבר לבית הכנסת מקבלין מהם (רמ"א שולחן ערוך הלכות צדקה רנ"ד)
    • אל תנדב את אחרים במקומך למשימה

גיזרון[עריכה]

  • צורה חלופית לפועל המקראי בעיקר בלשון ימי הביניים

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

נִדַּב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נידב
שורש וגזרה נ־ד־ב
בניין נִפְעַל
  1. לשון חז"ל ניתן ברצון הנותן שלא בחובה. [הלכה] שבעליו התחייב בנדר כללי לתת אותו או דוגמתו.
    • ”(אֲבָל) נְדָרִים וּנְדָבוֹת, מְקַבְּלִין מִיָּדָן; זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנִּדָּר וְנִדָּב, מְקַבְּלִין מִיָּדָן; כָּל שֶׁאֵין נִדָּר וְנִדָּב אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן.“ (משנה, מסכת שקליםפרק א, משנה ה)

גיזרון[עריכה]

  • כמו נִנְדַּב מגזרת חפ"נ.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

נָדָב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* nadav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ד־ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וַיִּוָּלֵד לְאַהֲרֹן אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיהוּא אֶת-אֶלְעָזָר וְאֶת-אִיתָמָר.“ (במדבר כו, פסוק ס)
    • ”וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יָרָבְעָם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וַיִּשְׁכַּב עִם-אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ נָדָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו.“ (מלכים א׳ יד, פסוק כ)
    • ”וַיִּהְיוּ בְנֵי-אוֹנָם שַׁמַּי וְיָדָע וּבְנֵי שַׁמַּי נָדָב וַאֲבִישׁוּר.“ (דברי הימים א׳ ב, פסוק כח)
    • ”וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנֵר וְנָדָב.“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק לו)

צירופים[עריכה]