נאנח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נֶאֱנַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נאנח
שורש וגזרה א־נ־ח
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא השמיע קול מתוך צער, כאב, יאוש או דאגה בדר"כ קול נמוך המלווה בנשיפת אויר.
    • ”וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה“ (שמות ב, פסוק כג)
    • ”וְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם..וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח וְאָמַרְתָּ אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב“ (יחזקאל כא, פסוקים יאיב)
    • ”עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ“ (יחזקאל ט, פסוק ד)
    • ”בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם“ (משלי כט, פסוק ב)
    • ”כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְּשִׁים לֶחֶם נָתְנוּ (מחמודיהם) מַחֲמַדֵּיהֶם בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נָפֶשׁ“ (איכה א, פסוק יא)
  2. בהשאלה: השמעת קול אנחה מתוך עונג וסיפוק.
    • "עת בלילות גנובים נחבוק את / החתיכות ונאנח, / הרי בארוחת הבוקר, / עת מציגות הן פני מלאך – / נזכור את הסלט שלך..." (שיר אהבה חיילי, מאת חיים חפר)
    • אין עוד מה לעשות, חוץ מאשר לשבת על הכורסה הנוחה מול מכשיר הטלוויזיה, להיאנח עמוקות, ללגום כוסית ולומר לעצמנו: "ההתנחלויות הן בלתי-הפיכות!".
      (אורי אבנרי, מי פוחד ממתנחלים?, באתר "הארץ", 8/01/2017)
    • המאסטר טעם את מנת השף ונאנח, היה ברור כי השף קלע לטעמו המעודן.

גיזרון[עריכה]

  • מקביל לארמית אִתְאַנַּח[1] (צורת התפעל התאנח גם קיימת בעברית), אוגריתית ảnḫ,[2] אכדית anāḫu, באותה משמעות. גם קשור לערבית ‫ناحَ‬ (נַאחַ) 'ייבב'.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: sigh‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש אנח

השורש א־נ־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

א־נ־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אין
נִפְעַל נֶאֱנָח נֶאֱנָח יֵאָנַח הֵאָנַח לְהֵאָנַח
הִפְעִיל אין
הֻפְעַל אין -אין- -אין-
פִּעֵל אין
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַנֵּחַ מִתְאַנֵּחַ יִתְאַנֵּחַ הִתְאַנֵּחַ לְהִתְאַנֵּחַ
  1. יסטרוב.
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 76