מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נאנח
שורש וגזרה א־נ־ח
בניין נִפְעַל
לשון המקרא צער , כאב , יאוש או דאגה בדר"כ קול נמוך המלווה בנשיפת אויר.
”וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה“ (שמות ב , פסוק כג ) ”וְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח לְעֵינֵיהֶם..וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח וְאָמַרְתָּ אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כָּל לֵב“ (יחזקאל כא , פסוקים יא – יב ) ”עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ“ (יחזקאל ט , פסוק ד ) ”בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם“ (משלי כט , פסוק ב ) ”כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים מְבַקְּשִׁים לֶחֶם נָתְנוּ (מחמודיהם) מַחֲמַדֵּיהֶם בְּאֹכֶל לְהָשִׁיב נָפֶשׁ“ (איכה א , פסוק יא ) בהשאלה: השמעת קול אנחה מתוך עונג וסיפוק.
"עת בלילות גנובים נחבוק את / החתיכות ונאנח , / הרי בארוחת הבוקר, / עת מציגות הן פני מלאך – / נזכור את הסלט שלך..." (שיר אהבה חיילי חיים חפר ) אין עוד מה לעשות, חוץ מאשר לשבת על הכורסה הנוחה מול מכשיר הטלוויזיה, להיאנח עמוקות, ללגום כוסית ולומר לעצמנו: "ההתנחלויות הן בלתי-הפיכות!".מי פוחד ממתנחלים? , באתר "הארץ" , 8/01/2017)
המאסטר טעם את מנת השף ונאנח , היה ברור כי השף קלע לטעמו המעודן. מקביל לארמית אִתְאַנַּח[ 1] התאנח גם קיימת בעברית), אוגריתית ảnḫ,[ 2] anāḫu , באותה משמעות. גם קשור לערבית ناحَ (נַאחַ) 'ייבב'.
השורש אנח
השורש א־נ־ח הוא שורש מגזרת השלמים .
א־נ־ח
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
אין
נִפְעַל
נֶאֱנָח
נֶאֱנָח
יֵאָנַח
הֵאָנַח
לְהֵאָנַח
הִפְעִיל
אין
הֻפְעַל
אין
-אין-
-אין-
פִּעֵל
אין
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְאַנֵּחַ
מִתְאַנֵּחַ
יִתְאַנֵּחַ
הִתְאַנֵּחַ
לְהִתְאַנֵּחַ
↑ יסטרוב .↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 76
