מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
משונן
|
| הגייה* |
meshunan
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־נ־ן
|
| דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
| נטיות |
ר׳ מְשֻׁנָּנִים; נ׳ מְשֻׁנֶּנֶת, נ"ר מְשֻׁנָּנוֹת
|
- חד, מושחז, מחודד, מלוטש, שנון.
- משוּנשָן, בעל שיניים קטנות, או בעל בליטות קטנות כשיניים.
- עלה משונן, עלה בעל שיניים בהיקפו.
- שזוכרים אותו על פה, מגולגל על השיניים כביכול.
- מן שִׁנֵּן. חז"ל קשרו בין המשמעויות: ושננתם לבניך (עיקרו מן שנה)- שיהיו דברי תורה משוננים בפיך (בבלי קידושין ל)
- מן ש-נ-ן, שֻׁנַּן
- מן שֵׁן
יש להוסיף לדף זה את הערך: מִשְׁנָן.
