מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | משונן |
| הגייה* | meshunan |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־נ־ן |
| דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
| נטיות | ר׳ מְשֻׁנָּנִים; נ׳ מְשֻׁנֶּנֶת, נ"ר מְשֻׁנָּנוֹת |
- חד, מושחז, מחודד, מלוטש, שנון.
- משוּנשָן, בעל שיניים קטנות, או בעל בליטות קטנות כשיניים.
- עלה משונן, עלה בעל שיניים בהיקפו.
- שזוכרים אותו על פה, מגולגל על השיניים כביכול.
- מן שִׁנֵּן. חז"ל קשרו בין המשמעויות: ושננתם לבניך (עיקרו מן שנה)- שיהיו דברי תורה משוננים בפיך (בבלי קידושין ל)
- מן ש-נ-ן, שֻׁנַּן
- מן שֵׁן
יש להוסיף לדף זה את הערך: מִשְׁנָן.