משנן

מְשֻׁנָּן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משונן
הגייה*	meshunan
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ש־נ־ן
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	ר׳ מְשֻׁנָּנִים; נ׳ מְשֻׁנֶּנֶת, נ"ר מְשֻׁנָּנוֹת

1. חד, מושחז, מחודד, מלוטש, שנון.

   • חרב משוננת.

2. משוּנשָן, בעל שיניים קטנות, או בעל בליטות קטנות כשיניים.

   • עלה משונן, עלה בעל שיניים בהיקפו.

3. שזוכרים אותו על פה, מגולגל על השיניים כביכול.

   • מילות השיר משוננות היטב.

גיזרון

1. מן ש-נ-ן, שֻׁנַּן
2. מן שֵׁן

צירופים

• סכין משננת

מילים נרדפות

• מחדד
• מלוטש
• משחז
• משנשן
• שנון

ניגודים

• קהה

תרגום

• אנגלית: sharp‏‏‏‏