משוא פנים
מַשּוֹא פָּנִים
[עריכה]- לשון המקרא יחס מועדף שלא בצדק, הפליה לטובה.
- ”כִּי-אֵין עִם-ה' אֱלֹהֵינוּ עַוְלָה וּמַשֹּׂא פָנִים וּמִקַּח-שֹׁחַד“ (דברי הימים ב׳ יט, פסוק ז)
- ”שקבלת עובדים למדינה [...] לא תיעשה מתוך משוא־פנים מפלגתי ומתוך זיקה פוליטית, אלא לפי הכשרה אישית.“ (חוק שירות המדינה, מאת דוד בן־גוריון, 1953, בפרויקט בן יהודה)
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מַשּוֹא פָּנִים |
| הגייה* | maso panim |
| חלק דיבר | |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
גיזרון
[עריכה]- מהביטוי המקראי נשא פנים, נשא במובן הרים: 'הרים את פניו של מישהו' משמע להעניק לו כבוד או העדפה על פני אחרים. מַשּוֹא = שם פעולה של הפועל נשא, בדומה למַשָּׂא (מַנְשׂוֹא ⟵ מַשּוֹא, ה"נ" נטמעה ב"שׂ" שמוכפלת עם דגש).
ביטויים קרובים
[עריכה]- אפליה
- איפה ואיפה
- אִתְרוּג
- העדפה
- ביכור
תרגום
[עריכה]- אנגלית: favoritism, bias