המילה משותפת גם לשפות אחרות: מִרְדָּא (הארמית בתרגומי המקרא), ܡܸܪܕܵܐ או ܡܪܵܕܵܐ (merdā או mərādā, סורית), ࡌࡉࡓࡃࡀ מירדא (מנדעית), تَمَرُّد (תמרד tamarrud, ערבית).
השורש מ־ר־ד מופיע במקרא פעמים לא מעטות, אך המילה מֶרֶד עצמה מופיעה בו פעם אחת בלבד: ”אֵל אֱלֹהִים ה' אֵל אֱלֹהִים ה' הוּא יֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע; אִם בְּמֶרֶד וְאִם בְּמַעַל בַּה' אַל תּוֹשִׁיעֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה“ (יהושע כב, פסוק כב).
שורש מ-ר-ד המציין במקרא התקוממות על שלטון, מצוי בערבית ומלבד בהוראה זו משמש גם בהוראת של 'עקשנות, ורוח התמדה בכלל', בסורית השם 'מרדא' משמש בהוראה הכפולה של התקוממות ומבצר, והפועל מרד מתפרש לא בלבד כלשון 'התקומם' אלא גם כלשון 'התנגד' בכלל, ואף כלשון 'ניצח'. נמצא שהשם 'מרד' הוראתו בקירוב 'תקיפות', ובספר יהושע כ״ב, כ״ב, מופיע "מֶרֶד" כשם פרטי: ”וּבֶן עֶזְרָה יֶתֶר וּמֶרֶד וְעֵפֶר וְיָלוֹן“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יז).
ערך בוויקיפדיה: מרד