מקלקל

מְקֻלְקָל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מקולקל
הגייה*	mekulkal
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־ל־ק־ל
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל (בינוני פעול)
נטיות	נ׳ מְקֻלְקֶלֶת, ר׳ מְקֻלְקָלִים, נ"ר מְקֻלְקָלִוֹת

מקרר מקולקל

תפוח מקולקל

1. שאינו תקין, פגום.

   • ”כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף יב, עמוד א)
   • ”ואני עמדתי כנציב-עופרת – אך לבי דפק בי כשעון מקולקל“ (הוד מלכותה בוכה, מאת אביגדור המאירי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אנו רוצים שאפילו הגרועים שבעם יעלו לארץ, אולם אין אנו רוצים שיקום פה יישוב מקולקל“ (לכתנו אל הסוכנות, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)

2. מאכל שאיבד את טריותו ואינו טוב עוד לאכילה.

   • ”והפרי שלנו הגיע לתעודתו אחר עידן ועידנים כולו רקוב ומקולקל“ (ארץ-ישראל תחת שלטון-הצבא הבריטי, מאת מרדכי בן הלל הכהן, בפרויקט בן יהודה)

מילים נרדפות

• קלוקל
• שבור
• מושחת
• פגום
• רקוב

ניגודים

• תקין (1)
• טרי (2)

תרגום

אנגלית: out of order‏‏‏‏ גרמנית: außer Betrieb‏‏‏‏ ספרדית: fuera de servicio‏‏‏‏

ערבית: خارج الخدمة‏‏‏‏ רוסית: поврежденный‏‏‏‏ יידיש: קאַליע‏‏‏‏

ראו גם

• מושבת (1)
• מעופש (2)
• רעוע (1)