מנוען

מְנוֹעָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מנוען
הגייה^*	menoan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ע
דרך תצורה	מנוע + ־ָן
נטיות	נ׳ מְנוֹעֲנִית. ר׳ מְנוֹעָנִים; מְנוֹעַן־, מְנוֹעָנִֵי־

עברית חדשה (ימאות) מכונאי ימי בספינת מנוע בחיל הים הישראלי שאינו קצין.
- "תפקידים נוספים אליו יוכלו הלוחמים להתקדם: סגן מפקד (מגמת שיט), מנוען ראשי (צ'יף – מגמת השטה), סמ"ד (סגן מפקד דבורה) ועוד." (אתר הכנה לצה"ל)

השורש נ־ו־ע הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]