מלואים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִלּוּאִים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מילואים
הגייה* miluim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש מ־ל־א
דרך תצורה ר' מן מילוי
נטיות מִלּוּאֵי־
  1. עברית חדשה שירות צבאי לאחר השירות הסדיר לשם תגבור הצבא בשגרה או במצב חירום.
    • "באנו למילואים, / חשבנו עושים חיים; / נתנו לנו עוזי, / אוכל ווזווזי. / באנו למילואים." (באנו למילואים, מאת דידי מנוסי)
    • "...ומתוך שמירה עד כמה שאפשר לבל יפּגע כוח-האדם הדרוש לצרכי המשק, החליטה הממשלה, על פי הצעת המטה, להקים עתודות־מילואים שיכוּנוּ בנוטריקון בשם "עמ”ל" (בן־גוריון, 'שיקומם של החיילים המשוחררים', 1948).
    • "היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת הרמטכ"ל לעניין זה" (חוק שירות המילואים תשס"ח 2008, 3א).
  2. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): פעולה הנעשית כחלק מתהליך מינוי הכוהנים בבית המקדש.
    • ”וְאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר, וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ; לֹא יֵאָכֵל, כִּי־קֹדֶשׁ הוּא.“ (שמות כט, פסוק לד)
    • ”וַיַּקְרֵב אֶת־הָאַיִל הַשֵּׁנִי, אֵיל הַמִּלֻּאִים; וַיִּסְמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָיִל.“ (ויקרא ח, פסוק כב)

גיזרון[עריכה]

  • לדעת ד"ר מאיר פארן, מקור המילה בנוהג הכוהנים למלא את ידיהם ביום משיחתם. המונח "מלא יד" מצוי גם באכדית. עם זאת ישנה אי הסכמה בדבר החפץ ששמים ביד הכוהן, וחלק מהדעות סוברות שמדובר בשכר הכהן או בחלקי הקורבן.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שירות המילואים בישראל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מילואים
  • עולם התנ"ך, ספר ויקרא, עמ' 56, הוצאת 'דברי הימים', תשס"ז (2007).


השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא
נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא
פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא

הערות[עריכה]

  • בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
  • "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א