"...ומתוך שמירה עד כמה שאפשר לבל יפּגע כוח-האדם הדרוש לצרכי המשק, החליטה הממשלה, על פי הצעת המטה, להקים עתודות־מילואים שיכוּנוּ בנוטריקון בשם "עמ”ל" (בן־גוריון, 'שיקומם של החיילים המשוחררים', 1948).
"היקף מערך המילואים הנדרש לצורך היערכות צבא הגנה לישראל למשימותיו בשעת חירום ייקבע בידי הממשלה, לפי הצעת השר שתינתן לאחר שהובאה לפניו המלצת הרמטכ"ל לעניין זה" (חוק שירות המילואים תשס"ח 2008, 3א).
לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): פעולה הנעשית כחלק מתהליך מינוי הכוהנים בבית המקדש.
לדעת ד"ר מאיר פארן, מקור המילה בנוהג הכוהנים למלא את ידיהם ביום משיחתם. המונח "מלא יד" מצוי גם באכדית. עם זאת ישנה אי הסכמה בדבר החפץ ששמים ביד הכוהן, וחלק מהדעות סוברות שמדובר בשכר הכהן או בחלקי הקורבן.
בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א