לדעת ד"ר מאיר פארן, מקור המילה בנוהג הכוהנים למלא את ידיהם ביום משיחתם. המונח "מלא יד" מצוי גם באכדית. עם זאת ישנה אי הסכמה בדבר החפץ ששמים ביד הכוהן, וחלק מהדעות סוברות שמדובר בשכר הכהן או בחלקי הקורבן.
בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א