מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא דבר נסתר. אוצר גנוז.
- ”וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו“ (דניאל יא, פסוק מג)
- הוא שולט בידיעה מקיפה בכל מכמני התורה
- המילה והשורש מופיע פעם אחת במקרא. נפוץ בארמית ובלשון חז"ל. בלשון הדיבור נהוג לומר "מַכְמָנֵי".
| השורש כמן |
|---|
|
השורש כ־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | הסתרה |
| גזרה | שלמים |
| הופיע לראשונה בלשון | ארמית ופעם אחת במקרא |
| כ־מ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
כָּמַן |
כּוֹמֵן |
יִכְמוֹן |
כְּמוֹן |
לְכְמוֹן |
| נִפְעַל |
נִכְמַן |
נִכְמָן |
יִכָּמֵן |
הִכָּמֵן |
לְהִכָּמֵן |
| הִפְעִיל |
הִכְמִין |
יַכְמִין |
הִכְמִין |
הַכְמֵן |
לְהַכְמִין |
| הֻפְעַל |
הֻכְמַן |
מֻכְמַן |
יֻכְמַן |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
כִּמֵּן |
מְכַמֵּן |
יְכַמֵּן |
כַּמֵּן |
לְכַמֵּן |
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
אין |
|
|
|
|
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | - |
| שורש | כ־מ־ן |
| דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
| נטיות | נ׳ מֻכְמֶנֶת מֻכְמָנִים מֻכְמָנוֹת |
- מוסתר מוחבא
- הוכח כי החשד ידע פרטים מוכמנים מה שהוכיח את הקשר שלו לפשע
