מטלא

מְטֻלָּא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מטולא
הגייה*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט־ל־א
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְטֻלֶּאת, ר׳ מְטֻלָּאִים, נ"ר מְטֻלָּאוֹת

כר מטולא

1. עשוי טלאים, תפור כולו מחתיכות בד בלתי תואמות.

   • ”וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוק ה)
   • "ולא ילבוש מנעלים מְטֻלָּאִים כבגד טלאי על גבי טלאי, בימות החמה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות , פרק י"ח)
   • הַשָּׁמַיִם מִתְקַדְּרִים, מִתְעַטְּפִים בֶּעָבִים כִּבְשַׂלְמָה בָּלָה וּמְטֻלָּאָה..." "חיי שלמה", גיליון 18, מנדלי מוכר ספרים

גיזרון

• המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.

נגזרות

• טִלֵּא

מילים נרדפות

• טלוא

תרגום

• אנגלית: patchwork‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עצמים מטולאים