טלוא

יש להוסיף לדף זה את הערך: טִלּוּא.

טָלוּא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טלוא
הגייה^*
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ט־ל־א
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ טְלוּאָה, ר׳ טְלוּאִים, נ"ר טְלוּאוֹת

מורכב מכמה חתיכות שונות, מנומר בצבעים שונים.
- ”וַתִּקְחִי מִבְּגָדַיִךְ וַתַּעֲשִׂי לָךְ בָּמוֹת טְלֻאוֹת“ (יחזקאל טז, פסוק טז)
בעל חיים שפרוותו עשויה כתמי צבע שונים ואינו בעל צבע אחיד
- ”הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים“ (בראשית ל, פסוק לב)
- ”וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים“ (בראשית ל, פסוק לה)

יתכן שמן מטלית (טלית) חתיכת בד. בכתבי חז"ל נמצא הפועל טלא#טָלָא או טִלֵּא. 2. יתכן שבהשאלה מ1. וכך לפי רש"י (בראשית פרק ל פסוק לב) "שה נקוד וטלוא", ענינו חברבורת, מעין כתמים גדולים על עור הבהמה. ומקור המילה הוא מטלאי בגדים, שהן חתיכות בד שתופרים על גבי קרע בבגד, לכסות את החור, והם בדרך כלל בצבע אחר ונראים ככתמים על גבי הבגד.