"אני כאן מחכה עופות כאן מנקה, בוא אהובי קח את לבבי. בוא מחמל נפשי סובב קצת את ראשי, בוא גיבור חיי מתי תחזור אליי?" (מיקי קם בתוכנית זהו-זה, "סרט ערבי")
"מחמל נפשכם" בא בהקבלה לצירוף הקודם לו "מחמד עיניכם", ומכיוון שהמלה מחמל" אינה ידועה ממקום אחר במקרא, הוצע לתקן את "מחמל" ל"מחמד". אולם בהמשך הנבואה, כשחוזר הנביא על אותו עניין, מופיעה השם "משא" במקום השם "מחמל". מכאן ניתן להסיק שפירוש השם "מחמל" הוא "משא", ובאותה שיטת-הקבלה ספרותית זו מחליף הנביא באותו כתוב את המלה "גאון" במלה נרדפת ל"תפארת". פירוש זה מצאו לו סימוכין בערבית, ראו שורש ח.מ.ל ح م ل המשמש בהוראת "נשא", "נשיאה", וגם "הריון" [1].
המחמל היה פיגום המותקן על גב גמל, בעת מלחמה היה משמש כטוטם בעל כוחות מיסטיים, (בדומה ל"אראל דודה" הוא כנראה אריאל שעשה דויד ושנלקח על ידי מישע מלך מואב כשלל מלחמה לפני כמוש בקריות, כפי שמופיע בכתובת-מישע בעטרות). בעת שלום שימש כנראה כהגנה על שיירות שבטי הבדווים ועולי הרגל בתהלוכת החג במכה [2].
