מזמרה

מַזְמֵרָה

מזמרה ידנית

כְּלִי גִנּוּן דְּמוּי מִסְפָּרַיִם הַמְשַׁמֵּשׁ לִכְרִיתַת צְמָחִים וְלִזְמִירָתָם.
- ”וְאֶת־הַסִּירֹת וְאֶת־הַיָּעִים, וְאֶת־הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת־הַכַּפּוֹת; וְאֵת כָּל־כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ־בָם, לָקָחוּ.“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יד)
- ”כִּי־לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם־פֶּרַח, וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה; וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת, וְאֶת־הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז.“ (ישעיהו יח, פסוק ה)
- ”כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת, וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים; הַחַלָּשׁ יֹאמַר, גִּבּוֹר אָנִי.“ (יואל ד, פסוק י)

לשון המקרא המילה ינוקה מן השורש המקראי ז־מ־ר שמשמעותו היא לקוץ עופאים (ובפרט זמורי הגפן): ”וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר“ (ויקרא כה, פסוק ד).