מושק

מוּשְׁק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מושק
הגייה*	mushk
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל ריח ניחוח; בושם המופק מבלוטות הסמוכות לאשכי בעלי־חיים שונים, בעיקר אייל־המושק, כבש־המושק, והבונה.

   • ”כל המוגמרות מברכין עליהן "בורא עצי בשמים", חוץ ממושק שמִן חיה הוא, שמברכין עליו בורא מיני בשמים“ (בבלי, מסכת ברכות – דף מג, עמוד א)

גיזרון

• מפרסית: مشک (מֻשְׁךְּ). במקור מסנסקריט: muṣka) मुष्क) – אשכים; מבסיס mūṣ) मूष्) – עכבר, וסיומת ka) क) להקטנה...

תרגום

• אנגלית: musk‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מושק

טקסונומיה בוויקימינים: Moschus

טקסונומיה בוויקימינים: Ovibos moschatus

• "מושק" - חבל נחלתו יט ד, וויקיטקסט