מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מִדְרָכָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מדרכה
|
| הגייה* |
midrakha
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ד־ר־ך
|
| דרך תצורה |
משקל מִקְטָלָה
|
| נטיות |
ר׳ מִדְרָכוֹת; מִדְרֶכֶת־, ר׳ מִדְרְכוֹת־
|
מדרכה
- שביל מרוצף בשולי כביש, המיועד להולכי רגל בלבד.
- כניסה לרכב חונה ויציאה ממנו חייבות להיעשות מצד המדרכה בלבד.
- לאחר הירידה מן האוטובוס יש להתרחק ממנו, ולחכות על המדרכה עד שייסע.
- לא ירכב אדם על אופניים על המדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל.
- מחידושי אליעזר בן־יהודה. ע"פ ”מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל“ (דברים ב, פסוק ו)
