מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מדרכה |
| הגייה* | midrakha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ד־ר־ך |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָלָה |
| נטיות | ר׳ מִדְרָכוֹת; מִדְרֶכֶת־, ר׳ מִדְרְכוֹת־ |
מדרכה
- שביל מרוצף בשולי כביש, המיועד להולכי רגל בלבד.
- כניסה לרכב חונה ויציאה ממנו חייבות להיעשות מצד המדרכה בלבד.
- לאחר הירידה מן האוטובוס יש להתרחק ממנו, ולחכות על המדרכה עד שייסע.
- לא ירכב אדם על אופניים על המדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל.
- מחידושי אליעזר בן־יהודה. ע"פ ”מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל“ (דברים ב, פסוק ו)
