מגבת
מראה
מַגֶּבֶת
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מגבת |
| הגייה* | magevet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־ג־ב |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֶלֶת |
| נטיות | ר׳ מַגָּבוֹת |

- עברית חדשה פיסת בד סופג עם סיבים המשמשת לייבוש הגוף או חפץ על ידי ספיגת הלחות במגע ישיר.
- ”עמוד! (לעצמו) בכל יום ויום אותן הטענות ואותן התנועות. (לסעדיה) המגבת תן לי.“ ("השקפה", 11 במרץ 1908, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- במדור "תְּחִיַּת הלשון" בעיתון "הצבי" מתאריך 13/1/1893 (כ"ה בטבת תרנ"ג) נשאל אליעזר בן־יהודה כיצד לקרוא בעברית למילה "האנדטוך" (היא "מגבת" ביידיש). בשאלה נכתב: "הח' שטיינברג מתרגם למשל את הַמִּלָּה האנדטוך בשם "מנקית בד לידים". וה' שולבוים מתרגם אותה בשם "מטפחת", ועוד אחד מתרגם בשם: "חריט", ועתה צא ולמד!".
בתשובתו כותב אליעזר בן־יהודה: "להמטפחת שמנגבים בה הַיָּדַיֵם, הפנים וכו' נקרא מגבת, וגם אפשר לקרוא לה בשם מִסְפֶּגֶת, מלשון "עלה ונסתפג" (משנה יומא ז ג)". - ועד הלשון העברית, מונחי כלכלת הבית (תרצ"ג), 1933.