אלונטית

אֲלוּנְטִית[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אלונטית
הגייה^*	aluntit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ אֲלוּנְטִיּוֹת; אֲלוּנְטִית־, ר׳ אֲלוּנְטִיּוֹת־

לשון חז"ל מגבת או חתיכת בד סופג.
- ”הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלֻנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ, אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלֻנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ה)
- ”תנו רבנן: מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת.“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב)
- ”אלונטית לבנה פרושה על הרצפה האדמדמת, ממש כמו בחצרות עשירים.“ (המחיצה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”וכל מה שנמצא לה, סדין, אלונטית, פוזמק או כובע היתה קולטתו לתוך פיה וכוססת.“ (ספר הבהמות, מאת מנדלי מוכר־ספרים, בפרויקט בן יהודה)

מיוונית: lention) λεντιον) - אריג, מפית, מגבת. מקור המילה היוונית במילה הלטינית linteum, שפירושה פשתן וגם בגד פשתן.

ערך בוויקיפדיה: מגבת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגבות