מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מבלט
|
הגייה* |
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ב־ל־ט
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
ר׳ מִבְלָטִים
|
- עברית חדשה [צבא] חלק בשדה הקרב בו קו החזית בולט ביחס לחזית.
מן בלט שבלשון חז"ל.
ערך בוויקיפדיה: מבלט |
השורש בלט
|
ב־ל־ט
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
בָּלַט
|
בּוֹלֵט
|
יבְלֹט
|
בְּלֹט
|
לִבְלֹט
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הִבְלִיט
|
מַבְלִיט
|
יַבְלִיט
|
הַבְלֵט
|
להַבְלִיט
|
הֻפְעַל
|
הֻבְלַט
|
מֻבְלָט
|
יֻבְלַט
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּלֵּט
|
מִתְבַּלֵּט
|
יִתְבַּלֵּט
|
הִתְבַּלֵּט
|
לְהִתְבַּלֵּט
|
| |
|