לצור על פי צלוחית

לָצוֹר עַל פִּי צְלוֹחִית

(נאמר על תעודה, שטר או מסמך) חסר ערך.
- ”יצאו המלוים וידיהם על ראשם, ושטרי־חובותיהם טובים רק לצור על פי צלוחית.“ (מחלון המרכבה, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הא לך פרוטה של נחושת במחיר כל ניָרותיהם! לצור על־פי צלוחית הם יפים, טפוּ! אבל מזומנים – זהו ענין אחר לגמרי.“ (אריה 'בעל גוף', מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”כלום צריך היה הרבה לתעודה זו. הרי אפילו לא לצור אותה על פי צלוחית בהיותו בחוץ־לארץ.“ (עלוקה, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
- יש לי תעודת אחריות לצור על פי צלוחית - החברה פשטה את הרגל.

מקור הניב בתלמוד הבבלי: ”א"ל: עני מורי, וכי לצור ע"פ צלוחיתו הוא צריך?“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף מט, עמוד ב). משמעותו המילולית היא "לקשור על פי צלוחית". בתקופות קדומות נהוג היה להשתמש בתעודות ובשטרות חסרי ערך כדי לפקוק צלוחיות, בקבוקים צרים וארוכים ששימשו לאחסון משקאות.