לפתן
מראה
לִפְתָּן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לפתן |
הגייה* | |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־פ־ת ב |
דרך תצורה | משקל קִטְלָן |
נטיות | ר׳ לא קיים. |
- לשון חז"ל תוספת לאכול עם הפת, הנותנת טעם ללחם.
- ”וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרַס, פַּת חִטִּין וְלֹא פַת שְׂעוֹרִים, מֵסֵב וְאוֹכְלָן בְּלִפְתָּן.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק יג, משנה ט)
- ”אין הבוצע רשאי לבצוע [את הלחם] עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד“ (בבלי, מסכת – דף ברכות, עמוד מ).
- עברית חדשה תבשיל של פירות חתוכים או חלקים מהם וסוכר.
- "דג ממולא ודגים מלוחים, / תפוז, אפרסק, ולפתן תפוחים," (מה אוכלים היום, מאת דתיה בן דור)
גיזרון
[עריכה]- 1. מן ליפת.
- לֶפֶד הוא פרי מבושל. המילה חודשה על פי לִפְדָּא בארמית של התלמוד הבבלי. מקור המילה ביוונית: מין קערה וגם התבשיל שבה.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י בפירושו לתלמוד מבאר את המילים "מיני לפדא" – "מיני מאכל שעושים מתאנים", ומכאן כנראה הקישור לתבשיל פירות.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- 1. אנגלית: relish
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: לפתן |