לינץ'

לִינְץ'

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לינץ'
הגייה*	linch
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר׳ לינצ'ים; לינץ'־

לינץ' בשנת 1774

1. פעולה אלימה שבה המון מוציא להורג אדם ללא הליך משפטי.

   • לאחר הרס הבסטיליה, חזר ההמון לבית העירייה והאשים את ראש העיר בבגידה.
     ראש העיר הוצא להורג בלינץ' בו במקום.

גיזרון

• מאנגלית: Lynch,‏ Lynching. מקור המונח בבעל מטעות ושופט שלום מווירג'יניה בשם ויליאם לינץ', שבזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית עמד בראש בית-משפט ארעי שהוקם להטיל עונשי מוות על לויאליסטים (תומכי אנגליה).

מילים נרדפות

• עשיית שפטים

תרגום

• אנגלית: lynch‏‏‏‏
• צרפתית: Loi de Lynch‏‏‏‏
• רוסית: Суд Линча‏‏‏‏

ראו גם

• פוגרום
• רצח
• הוצאה להורג
• עליהום
• חארבו דארבו

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: לינץ'

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לינץ'