לדיד־
מראה
לְדִיד־
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לדיד־ |
הגייה* | ledid- |
חלק דיבר | מילת יחס |
מין | |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | לְדִידִי, לְדִידְךָ, לְדִידֵךְ, לְדִידוֹ, לְדִידָהּ, לְדִידֵנוּ, לְדִידְכֶם, לְדִידְכֶן, לְדִידָם, לְדִידָן |
- לשון חז"ל באשר ל־, מציד־, מבחינת־, לדעת־.
- ”אבל הציונות היא, לדידי, תנועה שפניה מועדות לעתיד“ (דברים כהוויתם, מאת דוד בן־גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- ”לדידך זה תפוח-זהב ולדידי זה גלוֹבּוּס…“ (ארץ לא זרועה, מאת ישראל זרחי, בפרויקט בן יהודה)
- ”זה היה העיקר לדידו, כל הזמן“ (מוסד של איש אחד: ראובן שילוח, מאת חגי אשד, בפרויקט בן יהודה)
- ”לדידי, אין כל חשיבות לשאלה אם הוא מברֵא יערות בקנדה“ (הבדאי, מאת חנוך ברטוב, 1974, עריכה מחדש 1987, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מארמית: ל־ + נטיות של ארמית דִּי 'אשר, ש־'[1] (הכפלה די ← דידי, דידו בדומה לנטיות של מן ← ממּני, ממּנו).[2][3] כלומר: לדידי = לגבי אשר לי, אשר לך, אשר לו וכד'.
מידע נוסף
[עריכה]- קיימות דעות שונות בנוגע למקור המילה דידי: יש סבורים שמקורה בארמית דְּ+יְדִי 'אשר יָדִי' (כמו בִּידֵי = בידיים של, על ידי = על הידיים של). יש סבורים שמקורה בהגייה מהירה מעוותת (דל←דד) של ארמית דילי = דִּי+לי 'אשר לי'.[2]
- לְגַבֵּי דִיד־ היא צורת משנה של לְדִיד־: ”לגבי דידי זה נימוק מספיק“ (המדינה הארץ-ישראלית בתקופת המעבר, מאת חיים ארלוזורוב, בפרויקט בן יהודה)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: for his part, as far as he is concerned