מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: בטט.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
לבט
|
הגייה* |
levet
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ל־ב־ט
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ לְבַטִים; לֶבֶט־, ר׳ לִבְטֵי־
|
- התלבטות, מאבק בין אדם לבין עצמו בנוגע להחלטה קשה או גורלית שעליו לקבל (בדרך כלל בא ברבים).
- על פי הבנה אחת במילה המקראית נלבט.
- בלשון הארמית שורש (ܠ ܒ ܛ, המקביל לשורש העברי ל-ב-ט) מופיע בהוראת דיכוי,ומצור . לשורש ל-ב-ט שתי היקרויות מקראיות: ”וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט“ (הושע ד, פסוק יד), ”וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט“ (משלי י, פסוק ח).
- במדרש " מה גרם לו ילבט זה לוט שהביא לו לבטים לא יבא עמוני ומואבי ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמו
השורש לבט
|
ל־ב־ט
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
לָבַט
|
לוֹבַט או לָבוּט
|
יִלְבּוֹט
|
לְבוֹט
|
לִלְבּוֹט
|
נִפְעַל
|
נִלְבַּט
|
נִלְבָּט
|
יִלָּבֵט
|
הִלָּבֵט
|
לְהִלָּבֵט
|
הִפְעִיל
|
הִלְבִּיט
|
מַלְבִּיט
|
יַלְבִּיט
|
הַלְבֵּט
|
לְהַלְבִּיט
|
הֻפְעַל
|
הֻלְבַּט
|
מֻלְבַּט
|
יֻלְבַּט
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
לִבַּט
|
מְלַבֵּט
|
יְלַבֵּט
|
לַבֵּט
|
לְלַבֵּט
|
פֻּעַל
|
לֻבַּט
|
מְלֻבַּט
|
יְלֻבַּט
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְלַבֵּט
|
מִתְלַבֵּט
|
יִתְלַבֵּט
|
הִתְלַבֵּט
|
לְהִתְלַבֵּט
|
| |
|