מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: בטט. |
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | לבט |
הגייה* | levet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־ב־ט |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ לְבַטִים; לֶבֶט־, ר׳ לִבְטֵי־ |
- התלבטות, מאבק בין אדם לבין עצמו בנוגע להחלטה קשה או גורלית שעליו לקבל (בדרך כלל בא ברבים).
- על פי הבנה אחת במילה המקראית נלבט.
- בלשון הארמית שורש (ܠ ܒ ܛ, המקביל לשורש העברי ל-ב-ט) מופיע בהוראת דיכוי,ומצור . לשורש ל-ב-ט שתי היקרויות מקראיות: ”וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט“ (הושע ד, פסוק יד), ”וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט“ (משלי י, פסוק ח).
- במדרש " מה גרם לו ילבט זה לוט שהביא לו לבטים לא יבא עמוני ומואבי ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמו
השורש לבט |
ל־ב־ט |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
לָבַט |
לוֹבַט או לָבוּט |
יִלְבּוֹט |
לְבוֹט |
לִלְבּוֹט |
נִפְעַל |
נִלְבַּט |
נִלְבָּט |
יִלָּבֵט |
הִלָּבֵט |
לְהִלָּבֵט |
הִפְעִיל |
הִלְבִּיט |
מַלְבִּיט |
יַלְבִּיט |
הַלְבֵּט |
לְהַלְבִּיט |
הֻפְעַל |
הֻלְבַּט |
מֻלְבַּט |
יֻלְבַּט |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
לִבַּט |
מְלַבֵּט |
יְלַבֵּט |
לַבֵּט |
לְלַבֵּט |
פֻּעַל |
לֻבַּט |
מְלֻבַּט |
יְלֻבַּט |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְלַבֵּט |
מִתְלַבֵּט |
יִתְלַבֵּט |
הִתְלַבֵּט |
לְהִתְלַבֵּט |
|
|