מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: בטט. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | לבט |
| הגייה* | levet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ב־ט |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ לְבַטִים; לֶבֶט־, ר׳ לִבְטֵי־ |
- התלבטות, מאבק בין אדם לבין עצמו בנוגע להחלטה קשה או גורלית שעליו לקבל (בדרך כלל בא ברבים).
- על פי הבנה אחת במילה המקראית נלבט.
- בלשון הארמית שורש (ܠ ܒ ܛ, המקביל לשורש העברי ל-ב-ט) מופיע בהוראת דיכוי,ומצור . לשורש ל-ב-ט שתי היקרויות מקראיות: ”וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט“ (הושע ד, פסוק יד), ”וֶאֱוִ֥יל שְׂ֝פָתַ֗יִם יִלָּבֵֽט“ (משלי י, פסוק ח).
- במדרש " מה גרם לו ילבט זה לוט שהביא לו לבטים לא יבא עמוני ומואבי ילקוט שמעוני משלי רמז תתקמו
| השורש לבט |
|
| ל־ב־ט |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
לָבַט |
לוֹבַט או לָבוּט |
יִלְבּוֹט |
לְבוֹט |
לִלְבּוֹט |
| נִפְעַל |
נִלְבַּט |
נִלְבָּט |
יִלָּבֵט |
הִלָּבֵט |
לְהִלָּבֵט |
| הִפְעִיל |
הִלְבִּיט |
מַלְבִּיט |
יַלְבִּיט |
הַלְבֵּט |
לְהַלְבִּיט |
| הֻפְעַל |
הֻלְבַּט |
מֻלְבַּט |
יֻלְבַּט |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
לִבַּט |
מְלַבֵּט |
יְלַבֵּט |
לַבֵּט |
לְלַבֵּט |
| פֻּעַל |
לֻבַּט |
מְלֻבַּט |
יְלֻבַּט |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְלַבֵּט |
מִתְלַבֵּט |
יִתְלַבֵּט |
הִתְלַבֵּט |
לְהִתְלַבֵּט |
|
|