”להרחקת אכזריות על בעח“י צותה התורה שלש פעמים: “לא תבשל גדי בחלב אמו”, כדעת הקדמון פילון היהודי, ואחריו הראב”ע והרשב“ם, ובדורנו החכם שד”ל, מפני שאכזריות היא לבשל את הבן בחלב אמו שהיה מוכן ליניקתו כדי להחיותו“ (אדם ובהמה, או: צער בעלי חיים, מאת שלמה רובין, בפרויקט בן יהודה)
בשביל למלא אחר המצווה "לא תבשל גדי בחלב אמו" יש הנוהגים להפריד בין כלי בשר לכלי חלב.
במקרא, האיסור קשור לחג הביכורים. אנו יודעים מכתבי אוגרית (עיר כנענית שחרבה לפני כיבוש הארץ על ידי בני ישראל) שבעיר אוגרית במועד קרוב ליום הארוך בשנה וקרוב לחג הביכורים, הכנענים נהגו לבשל גדי בחלב העז שילדה אותו כחלק מעבודת האלים שלהם. מההקשר ברור שכוונת האיסור ״לא תבשל גדי בחלב אמו״ היא מניעת עבודה זרה. בזמן כתיבת המשנה, כבר מאות שנים לא היו כנענים בארץ ישראל, והמנהג האלילי חלף מהעולם.
בעת עריכת המשנה, הסיבה לאיסור לא הייתה ידועה. התנאים חשבו בטעות שמדובר על איסור על אכילת בשר עם חלב. זה המנהג היום. מצוות הדת היהודית מפורשות לפי המנהג בקהילה (למשל, בקהילות המתירות מאכל קטניות בפסח, מותר, בקהילות האוסרות, אסור). האיסור הפרשני לאכול בשר או עוף עם חלב ומוצריו, הוא ההלכה, על אף שמקור האיסור בפרשנות שגויה של הפסוקים בתורה שבכתב.
ערך בוויקיפדיה: בשר וחלב