כחד

כִּחֵד

התכחש.
- ”הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי-גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.“ (ישעיהו ג, פסוק ט)
- ”וּתְהִי-עוֹד נֶחָמָתִי וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה לֹא יַחְמוֹלכִּי-לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדוֹשׁ“ (איוב ו, פסוק י)
החביא, הסתיר.
- ”אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד-אֵל אֲשֶׁר עִם-שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵד“ (איוב כז, פסוק יא)
- ”צִדְקָתְךָ לֹא-כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא-כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב“ (תהלים מ, פסוק יא).

השורש כ־ח־ד הוא שורש מגזרת השלמים. בלשון המקרא ומשמעותו א. כליה ב. שקר