כדום

כַּדּוּם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כדום
הגייה^*	kadum
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ כַּדּוּמִים; כַּדּוּם־, ר׳ כַּדּוּמֵי־

לשון חז"ל מוט עץ ארוך ובקצהו אונקל מתכת לשליית כד מן הבאר.
- "הכדומין האשקלונין שנשברו והאונקלי שלהן קימת, הרי אלו טמאין." (משנה כלים יג ז)
עברית חדשה (ימאות) מוט עץ ארוך ובראשו אונקל מתכת, המשמש בסירה להרחקתה או לקירובה אל המזח או אל סירה אחרת, לשליית חבל מן המים וכדומה.
- "עם מתן פקודה זו [...] דוחף החרטומן את חרטום הסירה מהאניה או מהחוף באמצעות הכדום." (רב חובל זאב הים, השיט בסירות, 1932)
- "ציוד המפרשית להפלגה: [...] מוט להדיפת הסירה (כדום)." (מאיר שש, ספר הים, 1970)
- "בנוסף לציוד הנדרש מכלי שיט מנועי ימצא בסירת הפיקוח הציוד הנוסף הבא: [...] כדום (גנצ'), חבל זריקה באורך של 20 מטר לפחות." (רשות הספנות והנמלים, הודעה לימאים/משיטים מס' 039/2018)
- "כמה משיכות־משוט נמרצות ועד מהרה נאחז כדום סירתו באדן שלשלאות התורן של "פיקווּד" והוא קפץ ועלה אל הסיפון." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 128)

הגזרון אינו ברור, אולי מן כד.^[1]
בלשון הדיבור (ימאות): כַּדּוֹם.
האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013: קָדַם* (ובהערה נלווית: * במילון המקורי כתוב: קָדוֹם). [הכתיב במילון שגוי.]
האקדמיה ללשון העברית, מונחי תרבות הגוף (תשי"ח–תשכ"ח), 1958: כְּדוּם [מוט בעל אונקל למשיית טובע] (grappling iron).

ר' עובדיה מברטנורא על משנה כלים יג ז: "הכדומין - עץ גדול ארוך ויוצאים ממנו אונקליות אילך ואילך, ותולין באותן אונקליות צלוחיות של מים באויר כדי לצננן. ורמב"ם פירש, כמין זיר ואונקליות סביבותיו ובו מעלין הכלים שנפלו לבור."
פירוש רבינו שמשון על משנה כלים יג ז: "הכדומים. פי' גאון וכן בערוך אונקלי פי' עץ גדול ארוך ויוצאין בו חודין אילך ואילך ומנהגו לתלות באותן חודין בקבוקים מלאים בארי מים כדי שיתקרר וי"מ שמעלין בו את הדלי כשנפל בבור או שום כלי וזהו אונקלי והכלים עצמן נקראים כדומים."

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדומי סירות

↑ כַּדּוּם בתוך: Marcus Yastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud etc., 1903. Digitized copy in archive.org