יהיר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יָהִיר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יהיר
הגייה* yahir
חלק דיבר שם־תאר
מין זכר
שורש י־ה־ר
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ יְהִירִים; נ׳ יְהִירָה, נ"ר יְהִירוֹת
  1. שמתגאה, נוהג בגסות כעליון על אחרים.
    • ”וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד, גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה, אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע, וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים.“ (חבקוק ב, פסוק ה)
    • ”זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן“ (משלי כא, פסוק כד)
    • ”יוֹדַעַת אֲנִי אִמְרֵי נוֹי לְמַכְבִּיר, / מְלִיצוֹת בְּלִי סוֹף, / הַהוֹלְכוֹת הָלוֹךְ וְטָפוֹף, / מַבָּטָן יָהִיר.“ (נִיב, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י (משלי שם): "יהיר – גס רוח"
  • ר"א מבלגנצי (חבקוק שם): "יהיר – לשון הרהורין" (כלומר שחושב ומתכנן להשיג דברים רבים).

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: vain‏‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש יהר

השורש י־ה־ר הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ה־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָהַר יָהִיר יִיהַר הַר לִיהֹר
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַהֵר מִתְיַהֵר יִתְיַהֵר הִתְיַהֵר לְהִתְיַהֵר

הערה[עריכה]

  • שים לב-זמן הבינוני בבניין קל הוא חריג, כאשר משמש הוא הן כפועל והן כשם תואר במשקל "קָטִיל".